Work in Progress

אוצרת : עדי בצלאל

 

התכופפות היא פעולה שהינה גם פעילה וגם סבילה. מצד אחד היא פועלת ומצד שני מפעילים אותה- מכופפים אותה ומעמיסים עליה. הכיפוף מגן על האיברים הפנימיים של הגוף מפני פגיעה אך גם מאפשר התכנסות וריכוז מדיטטיבי עמוק בפעולה אותה מבצעים.

 

במרכזה של התערוכה work in progress ציור גדול מימדים של דמות נשית במנוחה. רגליה מונחות על שרפרף, גבה נשען לאחור, כולה אומרת רגיעה ושלווה. כמו בניגוד מוחלט לדמות מונומנטלית זו - ציורים קטנים, אינטימיים של דמות נשית אחרת או אותה הדמות עצמה, כשהפעם היא מתכופפת, כורעת, מכונסת ומרוכזת בפעולה אותה היא מבצעת.

 

כמו האישה בציורים הנעה בין מנוחה ובין פעולה, גם פעולת הציור נעה בין איטיות למהירות, בין התכנסות ובין התרחבות, בין נראות הטומנת בתוכה את חוסר הנראות.

 

הילה סלעי חוקרת ומנתחת את הגבול הדמיוני בין כמות הפרטים של הסיפור אותו היא מספרת ובין המבט של הצופה המבקש לבוא על סיפוקו והמשא ומתן בין השניים. גבול זה מצריך איזון ומינון של קו, צורה וכתם החומקים משדה הראייה של הצופה ועל ידי כך מאפשרים לציורים להיות בתנועה מתמדת. תנועה זו מפיחה חיים גם בעולם של חפצים דוממים וגם בעולם בו אנשים כפופים מעומס החיים.